פסק-דין בתיק ת"א 1825-04-10

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפלת"ד בעקבות תאונת דרכים בה היו התובעים מעורבים ביום 18.9.04 וזאת במהלך נסיעתם ברכב המבוטח באמצעות הנתבעת (להלן: "התאונה").

2.         אין מחלוקת בין הצדדים בעלי הדין בשאלת החבות ונסיבות אירוע התאונה, אלא לעניין גובה הפיצוי.

3.         בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 4 ג' לחוק הפלת"ד ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה.

4.         א.         בעקבות התאונה אושפזה תובעת מס' 1 בבית חולים וזאת מיום האירוע ועד ליום   22.9.04. תובעת מס' 1 סבלה מפגיעה בחזה והתגלתה אצלה קונטוזה ריאתית,   שבר בעצם החזה וכן שבר בסטרנום. תובעת מס' 1 שוחררה לביתה עם המלצה לחופשת מחלה למשך שבועיים ימים ומעקב רפואי. בהמשך רופא בית חולים קבע   לתובעת מס' 1 על חופש מחלה למשך 3 שבועות ורופא קופת חולים קבע תקופת אי-            כושר נוספת עד ליום 18.12.04 וכן 15 ימים נוספים בלתי רציפים. כמו כן, בהמלצת   רופא קופת חולים עברה תובעת מס' 1 עשרות טיפולי פיסיותרפיה.

ב.         תובע מס' 2 סבל בעקבות התאונה מחבלה בחזה, צוואר וגב תחתון ובבדיקת C.T. אשר עבר התגלתה אצלו הרחבת סימפונות בריאה ימנית. תובע מס' 2 אושפז בבית החולים לצורך השגחה מיום אירוע התאונה, 18.9.04, ועד ליום 21.9.04, ושוחרר עם המלצה למנוחה למשך שלושה ימים. בהמשך תובע מס' 2 התלונן על כאבי גב, צוואר וחזה והוא היה במעקב רפואי, נקבעה לו תקופת אי-כושר נוספת עד ליום 10.10.04 והוא עבר 12 טיפולי פיסיותרפיה.

ג.          תובע מס' 3 התלונן על כאבים בחזה,  צוואר וגב בעקבות התאונה. הוא נבדק בבית החולים, ובהעדר ממצאים שוחרר לביתו עם המלצה למנוחה למשך יומיים ומעקב רפואי. בהמשך, רופא קופת חולים קבע לתובע מס' 3 תקופת אי-כושר נוספת עד ליום 1.10.04.

5.         א.         לטענת תובעת מס' 1, עובר לאירוע התאונה היא עבדה כספרנית במועצה מקומית    דיר אל-אסד במשכורת חודשית של 2,500 ש"ח. בעקבות התאונה היתה התובעת   באי-כושר מוחלט מעבודה למשך 4 חודשים רצופים ובהמשך לפרק    זמן של 14         ימים נוספים. בהתאם לאישור המעסיק המצורף לכתב התביעה לתובעת מס' 1       שולם שכר על חשבון ימי מחלה אשר צברה לתקופה מיום 18.9.04 ועד ליום    25.11.04 וביחס לתקופה שמיום 26.11.04 ועד ליום 18.12.04 לא שולמה לה כל          משכורת. לפיכך, התובעת מבקשת פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר בסך של             17,500 ש"ח ולעתיד בסך של 20,000 ש"ח.

כן טענה תובעת מס' 1 כי היא נזקקה לעזרת בני המשפחה למשך מס' חודשים לאחר אירוע התאונה ובגין כך היא דורשת פיצוי בסך של 10,000 ש"ח. כן מבקשת תובעת מס' 1 פיצוי בגין כאב וסבל בשיעור של 10% מהסכום המקסימאלי והוצאות רפואיות בסך של 10,000 ש"ח.

ב.         לטענת תובע מס' 2, במועד התאונה הוא עבד במפעל דלתא לטכסטיל בכרמיאל והשתכר סך על 3,500 ש"ח לחודש. תובע מס' 2 נעדר מעבודתו למשך כחודש וחצי בעקבות התאונה ולפיכך הוא דורש פיצוי עבור הפסד השתכרות לעבר בסך של 6,000 ש"ח. כן מבקש תובע מס' 2 פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר בסך של 10,000 ש"ח ולעתיד בסך של 7,500 ש"ח, כאב וסבל בשיעור של 10% מהסכום המקסימאלי והוצאות רפואיות בסך של 10,000 ש"ח.

ג.          תובע מס' 3 טוען כי במועד אירוע התאונה הוא עבד במיזוג אוויר בחב' אשל בע"מ בשכר חודשי של 6,000 ש"ח. לפיכך, הוא זכאי לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבור בגין 14 ימי אי-כושר בסך של 3,000 ש"ח. כן מבקש תובע מס' 3 פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר באמצעות בני משפחה בסך של 5,000 ש"ח ופיצוי בגין כאב וסבל בשיעור של 10% מהסכום המקסימאלי. תובע מס' 3 מבקש לייחס טיפולי שיניים אשר עבר לתאונה נשוא התביעה.

6.          א.         הנתבעת טוענת כי בהתאם לתיעוד הרפואי של בית החולים, תובעת מס' 1 היתה מסוגלת לחזור לעבודתה כבר ביום 1.11.04 ואין כל הצדקה לתקופת אי-הכושר שנקבעה על ידי רופא קופת חולים מעבר למועד הנ"ל. מכל מקום, תובעת מס' 1 לא הוכיחה הפסדי שכר לעבר משלא צירפה תלושי שכר. כמו כן, ניזוק זכאי לפיצוי בגין ניצול ימי מחלה בעקבות התאונה באם הוכיח כי עד למתן פסק הדין הוא נזקק לחופשת מחלה אך הדבר נבצר ממנו מאחר ובעקבות התאונה הוא  ניצל את מלוא ימי המחלה המגיעים לו על פי דין, או, לחילופין באם הוכיח כי הוא זכאי לפדות ימי מחלה שלא נוצלו. כן נטען כי תובעת מס' 1 לא הוכיחה טענותיה לעניין עזרת צד ג' ומכל מקום בהתחשב בפגיעותיה בתאונה לא היתה כל הצדקה לעזרה כאמור. ביחס להוצאות רפואיות ונסיעות, הנתבעת מפנה לכך כי התובעת מס' 1 צירפה קבלות בסכום כולל של 726 ש"ח בלבד, ובאשר לעתיד, בהעדר נכות רפואית צמיתה לא ייגרמו לתובעת מס' 1 כל הוצאות. לעניין כאב וסבל הנתבעת טוענת כי בהעדר נכות רפואית, אין לפסוק לתובעת מס' 1 10% מהסכום המקסימאלי אלא סך של 4,000 ש"ח.

            כן מבקשת הנתבעת לנכות מכל פיצוי שייפסק לתובעת מס' 1 עלות שכרו של מומחה בית המשפט.

ב.         ביחס לתובע מס' 2 טענה הנתבעת כי הוא סבל ממחלה כרונית בריאה הימנית  ללא קשר לתאונה נשוא התביעה וכן נפגע בתאונה קודמת כשלושה חודשים לפני מועד התאונה בה התלונן על אותם מגבלות וכאבים. תובע מס' 2 לא צירף תלושי שכר ולפיכך לא הוכיח טענתו להפסד השתכרות לעבר ולעתיד, ומכל מקום, ביחס להפסד השתכרות לעתיד, בהעדר נכות צמיתה אין לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. כן אין לפסוק לתובע מס' 2 פיצוי בגין עזרת צד ג' והוצאות בהעדר הוכחה או הצדקה לאור פגיעתו הקלה בתאונה. באשר לפיצוי עבור כאב וסבל, הנתבעת מבקשת לפסוק לתובע מס' 2 סך של 2,000 ש"ח.

ג.          באשר לתובע מס' 3, הנתבעת טוענת כי אין כל קשר בין טיפולי השיניים אשר עבר לבין התאונה נשוא התביעה וכי בהעדר הוכחה ולאור פגיעותיו בתאונה אין לפסוק לו אלא פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 1,000 ש"ח.

7.         לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי במוצגיהם, אני מחייב את הנתבעת לפצות כל אחד מהתובעים בסכומים כמפורט להלן:

א.         תובעת מס' 1 -  סך של 15,000 ש"ח.

ב.         תובע מס' 2    - סך של 5,000 ש"ח.

ג.          תובע מס' 3    - סך של 4,000 ש"ח.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות האגרה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11% בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות האגרה מיום הגשת התביעה, 6.4.10, ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.